עקרון הפער

הפער ביני לביני

שנים רבות אני עוסקת בתחום של הפרעות בקשב ובלמידה

ובכל פעם מחדש אני מופתעת מחדש מהפער!!!!

הפער הייחודי והמורכב המאפיין ילדים, מתבגרים, סטודנטים ומבוגרים עם הפרעה בקשב ובלמידה.

הפער המצוי בין היכולות הגבוהות במיוחד המאפיינות אותם בתחומים מסוימים לבין הביצועים הנמוכים במיומנויות בסיסיות (הנדרשות לשם למידה פורמלית), כמו הקשבה לאורך זמן/ העתקה/ הבעה בכתב ואפילו קריאה.

הם מתבוננים בפליאה בבני גילם ולא מבינים ״כיצד הם עושים  את זה? כיצד הם כותבים או קוראים כל כך בקלות"?

במפגש שלנו, השיחה תתחיל בדרך כלל בתיאור שלהם (או של הוריהם) את הקשיים הלימודיים הרבים המלווים אותם בלמידה בכיתה או באקדמיה. קשיים בהכנת משימות הבית ובהישגים נמוכים במבחנים. הם יזכירו את האכזבה המחודשת בכל פעם שהם מקבלים את תוצאות המבחן, שבדרך כלל יהיו נמוכים מהצפייה שלהם או מהתחושה אתה הם סיימו את המבחן.

אני מקשיבה, שואלת ומלקטת מידע וזמן לא ארוך  לאחר מכן אני משנה את נתיב השיחה. אני יודעת שבנתיב הזה תמיד תחכה לי הפתעה מרגשת, ממש כמו שליפת ארנב מתוך כובע (כאשר לא מצפים לכך)-אני מחכה לה בציפייה ובכל זאת, תמיד מופתעת מחדש.

הנה כמה דוגמאות ל"הפתעות" שעולות, בצד תיאור הכישלונות ומפחי הנפש: יכולת הנהגה של שבט בתנועת נוער, בנית מודלים בתלת מימד (ילד בן 10), יכולת קליטת ודיבור שפות (באמצעות למידה עצמית), הלחנה של מוסיקה עם תכנות מתקדמות (נער בן 13), חקר עצמים בחלל ועוד ועוד. ואם לא הייתי שואלת, ברב המקרים המאפיינים החשובים האלו, כלל לא היו עולים בשיחה!

לדוגמה: כאשר ילד שמדבר באופן רהוט ומביע את עצמו בעל -פה באופן ברור ואינטליגנטי, אך מתקשה לכתוב תשובה לשאלה פשוטה או אפילו סיכום קצר- ניתן לשער שהקלטת התשובות שלו תוכל לסייע להמשיך ולפתח את יכולת ההבעה בע"פ. לכן נוכל לבקש ממנו להקליט את תשובותיו. לאחר מכן הוא יוכל להקשיב להקלטה שלו ולרשום אותן, או להשאיר את ההקלטה כפי שהיא ולדובב אותה באמצעות דמות אוואטרית.

הדוגמאות לכך הן רבות והיצירתיות לפתרונות תלויה רק בנו המחנכים וגם ההורים.

יש בידנו לצמצם את הפער אם נוכל לראות את התמונה המלאה

ולא רק את זו שנמצאת במסגרת תעודת הבגרות.